מתי יוכר אוטם שריר לב כתאונת בעבודה

מתי יוכר אוטם שריר לב כתאונת בעבודה?

בד"כ, פגיעה בעבודה תוכר ע"י הביטוח הלאומי באחד משלוש מצבים: אירוע תאונתי, מחלת מקצוע או פגיעה ע"פ תורת המיקרוטראומה (פגיעות קטנות חוזרות ונשנות).
מחלת לב אינה מופיעה ברשימת מחלות המקצוע בחוק הביטוח הלאומי. ע"פ הפסיקה, מחלת לב אינה נחשבת כפגיעה ע"פ תורת המיקרוטראומה. הדרך היחידה שבה ניתן להכיר באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה הינה כאירוע תאונתי.
על מנת שאוטם שריר הלב יוכר ע"י הביטוח הלאומי כתאונת עבודה נדרשים מספר תנאים משפטיים שיפורטו להלן. 
התנאי הראשון, הינו הוכחת "אירוע חריג" שהתרחש לעובד במהלך העבודה. צריך להוכיח, כי בסמוך להתקף הלב התרחש אירוע חריג בעבודה. אין חשיבות אם התקף הלב התרחש בעבודה, בבית או במקום אחר. התנאי הוא, כי האירוע החריג התרחש במהלך העבודה או בקשר אליה. יתכן מצב שהעובד הגיע לביתו אחרי אירוע חריג בעבודה ולקה בליבו בהיותו בבית ועדיין יהיה ניתן להכיר באוטם שריר הלב כפגיעה בעבודה. 
אירוע חריג ייחשב ככזה שהוא שונה משגרת יומו של העובד במקום העבודה. למשל, ריב יוצא דופן עם לקוח בעבודה, מאמץ פיזי יוצא דופן שאינו שגרתי וכיו"ב. לחץ מתמשך בעבודה אינו נחשב אירוע חריג מכיוון שאינו עונה להגדרה של "אירוע תאונתי חד פעמי שניתן לאתרו בזמן ובמקום". 
הוכחת ה"אירוע החריג" הינו תנאי בסיס שבלעדיו לא תוכר מחלת לב כפגיעה בעבודה. על כן, מומלץ, למי שלבה בליבו, להגיש תביעת הכרה לביטוח לאומי באמצעות עו"ד המתמחה בתחום זה על מנת שנסיבות המקרה יובהרו היטב בתביעה, שאם לא כן, עלולה התביעה להידחות רק בשל פגמים טכניים כאלו ואחרים, דבר אשר עלול לגרום לנזק כמעט בלתי הליך לתובע.
תנאי נוסף, הינו "הקשר הסיבתי" בין העבודה לאוטם שריר הלב. במקרה זה נדרש קשר סיבתי כפול: הראשון, הוא קשר סיבתי בין האירוע החריג האמור לבין העבודה. צריך להוכיח, כי האירוע החריג קשור למקום העבודה בלבד. למשל, העובד התרגז בויכוח יוצא דופן עם הבוס שלו בעבודה. 
הקשר הסיבתי השני הנדרש, הינו קשר בין האירוע החריג להופעת אוטם שריר הלב. קשר זה נבחן ע"י המומחה הרפואי אליו מעביר הביטוח הלאומי את התביעה לבחון את המקרה הנדון. גם כאן, בטרם הגשת התביעה לביטוח הלאומי, רצוי לפנות לעו"ד מתמחה בתחום זה על מנת שידאג להצטייד בחוות דעת רפואית מטעם התובע, של מומחה בתחום הקרדיולוגיה, ובכך להגדיל באופן משמעותי את הסיכויים שהתביעה תתקבל.      
תנאי נוסף, הינו "שאלת היחס" בין האירוע החריג להופעת אוטם שריר הלב ביחס להשפעתם של גורמים אחרים הקיימים אצל התובע. במה דברים אמורים? אוטם שריר הלב הינה מחלה המקוננת בליבו של האדם כתוצאה מטרשת העורקים הכליליים המתפתחת לאורך זמן. בד"כ האוטם מתרחש באופן טבעי כאשר שכבת שומן אשר הצטברה בחלק הפנימי של העורק נקרעת, וסביב הקרע הזה נוצר קריש דם אשר גורם לסתימת העורק כולו. ע"פ תורת הגורם המשרה (טריגר, זרז) אשר נקבעה בפסיקה, לחץ נפשי או פיזי פתאומי חריג בעבודה, עלולים לגרום להפרשה עודפת של אדרנלין וזו גורמת להתכווצות העורק, לקרע הרובד השומני שלו ולהיווצרות קריש דם היוצר חסימה של העורק ומפסיק את זרימת הדם לשריר הלב. 
כפי שידוע, קיימים גורמי סיכון רבים הקשורים למחלת טרשת עורקים, כגון: כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, סכרת, עישון, תורשה, מתח מתמשך וכו'. מי שלקה באוטם שריר הלב סביר להניח כי סבל לפני האירוע מהליך טרשתי בעורקיו והיה נתון לגורמי סיכון כאלו ואחרים. 
שאלת היחס נבחנת ע"י המומחה הרפואי אשר בוחן מהי מידת השפעת האירוע החריג בעבודה על הופעת אוטם שריר הלב במועד בו הופיע. שאלת היחס הזו נבחנת בד"כ ע"פ "מבחן סמיכות הזמנים". ככל שהופעת האוטם התרחשה בסמוך לאירוע החריג כך ייטה המומחה לקבוע, כי האירוע היה בעל השפעה גדולה יותר משאר הגורמים האחרים הקיימים ממילא אצל התובע.
 הפסיקה קבעה, כי פרק זמן של למעלה משבעה ימים בין האירוע החריג בעבודה לבין הופעת אוטם שריר הלב מנתק את הקשר הסיבתי הנדרש. על כן, התובע צריך להוכיח, כי האירוע החריג התרחש בפרק זמן קצר משבוע. יחד עם זאת, סמיכות זמנים קצרה אין בה די כדי להקים את הקשר הסיבתי אלא נדרשת הוכחה שהאירוע החריג אכן היווה סיבה ממשית לאוטם שריר הלב והוא אשר בפועל היווה את הגורם בעל ההשפעה הגדולה ביותר להופעתו במועד שאירע. 
כאמור מדובר בשאלה של מומחיות רפואית, ועל כן, חשיבותה של חוות דעת רפואית מטעם התובע אשר תצורף לתביעה, מקבלת משנה תוקף בפגיעות מסוג זה.     
Share by: